יום שני, 1 בינואר 2018

סדנאות בישול של אמנות קולינארית!


שלום חברים!

אני מאוד מתרגשת לספר לכם שלאחר פניות מרובות אליי, ומחשבה ותכנון של חודשים ארוכים, יעוץ והכוונה מקצועיים, קיבלתי החלטה להתחיל פרויקט עסקי חדש – סדנאות בישול ואפייה לילדים, נוער ובוגרים.

וכעת אפרט מה, למה ואיך...

סדנאות בישול במטבח הביתי של אמנות קולינארית, או להיות שף לעצמך





יום מקסים לחברות וחברים שלי!

אני מתרגשת לבשר לכם שהחל מהיום ולאחר שנה וחצי של העברת סדנאות בישול בבית הלקוח, נפתחות הסדנאות גם במטבח הביתי שלי!

המהלך הזה נעשה לאחר שיקול שסדנאות בבית הלקוח אני מעבירה רק באזור מגורי, משמע אני נאלצת לסרב ללקוחות רבים שפונים אלי מאזורים אחרים. וכל סירוב כזה משאיר לי שריטה חדשה בלב, שכן יש ביקוש רב אך אני משאירה אנשים רבים ללא מענה. לכן החל מרגע זה אתם אלה שמוזמנים אלי ללימודי בישול ואפייה. התנאים הם אותם תנאים, אך יש גם בשורות טובות שיקלו על חלק ממבקשי הסדנאות: כאשר הסדנא תהא בבית שלי, אפשרי להזמין רק 3 משתתפים מינימום ולא 5 כמו שזה קורה בבית הלקוח. אז אם אתם/ן 3 (ומעלה) חברים/ות, אחים/יות, דודים/דודות וכו', אתם מוזמנים אלי לסדנאות אישיות יותר.

כל המוזכר לעיל אינו מבטל את הגעתי לבית הלקוח :-)


כמו כן, פתחתי קבוצה של אמנות קולינארית, או להיות שף לעצמך אליה אני מזמינה בשמחה את כל מי שעבר סדנאות שלי, כל מי שרוצה לעבור את הסדנאות שלי, כל מי שמכין מאכלים מהבלוג שלי וזקוק לעזרה, פירוט, הסברים (והמליצו גם לחברים שלכם!). הצטרפו לקבוצה וקראו את תנאי ההשתתפות בקבוצה :-)
מוזמנים לשאול כל שאלה הנוגעת למתכונים שלי ו/או למידע מהסדנאות (שכחתם משהו מהסדנא? בישלתם בבית ולא הצליח לכם? רוצים עוד טיפ? עוד הכוונה? אל תהססו לכתוב!)

מצרפת תמונות מסדנת אוכל אסיאטי בבית הלקוח, בין היתר הכנו סושי והיה מוי כיף :-)

שלכם,
נטי 

יום רביעי, 14 ביוני 2017

מוקפץ עם פטריות שיטאקי מיובשות




עוד מתכון ש"לאחר לידה" אשר דורש רק 15 דקות הכנה :-)
מה שאירוני, זה שאני מצליחה לחסוך זמן בבישולים מהירים (וטעימים!) אך מבזבזת אותו בכתיבת פוסטים ועריכת תמונות ;-) תאמינו לי שלנסח פוסט, לצלם את האוכל, לבחור תמונות מתאימות, לערוך אותן, לעבור כמה פעמים על פוסט מוכן (ולא שזה מונע ממני להשאיר איזו שגיאה פה ושם חחח) ולפרסם אותו בבלוג דורש ממני בערך פי חמש זמן מזמן הכנת המוקפץ הזה.

יום שבת, 3 ביוני 2017

ספגטי עם עגבניות שרי ושעועית ירוקה מוקפצת עם שום




שלום חברים!
חוזרת לעדכן אחרי כמעט ארבעה חודשים של שתיקה וקצת פחות מחודש אחרי לידה :-)

אז ב-06.05.2017 בשעה 20:21 נולד לנו גוזל שלישי! איזה אושר!! אני כבר אמא לשלושה בונבונים מתוקים – לשני בנים ובת באמצע. להיות אמא לשלושה זה מאתגר, דורש רוח מאוד ספורטיבית, מהירות תגובה של בָּזָק, יכולת התארגנות מושלמת, תכנון לו"ז מדויק, ועוד שלל דברים שעד כה מסתבר היו רק התרגולת לדבר האמתי ;-)  ובדרך להיותי אמא לשלושה עברתי הריון כבד (במלוא מובן המילה חחח) וארוך, משום מה בשלב מסוים הוא נהפך למעין הריון נצח שכזה שגרם לי לתחושה שכל החיים אהיה בהריון, ולקינוח "זכיתי" בהתפתחות לידה שהכי פחות ציפיתי לה בפעם השלישית... אבל הכל מתגמד אל מול הדובדבן שבקצפת לו זכיתי בסיום כל התהלך הארוך והכבד הזה :-)

יום רביעי, 8 בפברואר 2017

סלט ירקות פיקנטי עם טונה (במקור עם שרימפס) כמו בג'פניקה




לפני שבוע וחצי הורי הזמינו אותנו למסעדת ג'פניקה. האמת היא שהילדים שלי מכירים את הדרך למסעדה ואת התפריט בעל פה... הרבה יותר טוב ממני. הם אוכלים עם ההורים שלי בג'פניקה כמו שילדים אחרים אוכלים במקדונלדס. על בסיס כמעט קבוע. אני לרוב לא מצטרפת (מגיע להם יום כיף מפנק במיוחד עם סבתא וסבא וחופש מאימא מדי פעם ;-) ), אך הפעם גם אני יצאתי איתם. הילדים שלי (בן 6 ובת 3) כבר אמרו לי מה להזמין אז גם לא התאמצתי להציץ בתפריט, הם יודעים יותר טוב ממני מה שווה שם. אז בין המנות שהם החליטו עליהם, הזמנו גם סלט ירקות פיקנטי עם שרימפס. בהתחלה לא ממש התלהבתי מהרעיון של הסלט כי לא אוהבת סלט עם רוטב מיונז. זה מוגש עם רוטב חריפריף על בסיסי מיונז. ו... וואלה! הופתעתי, זה היה מאוד מאוד טעים. הרוטב הוא לא חריף ברמות שאי אפשר לנשום והוא גם לא מרגיש כמו מיונז נטו. הסלט גדוש בירקות טריים להפליא (באמת להפליא כי בהרבה מאוד מסעדות מזלזלים בטריות הירק ומגישים סלטים עייפים להחריד. אחת הסיבות שהפסקתי לאכול במסעדות). בסלט היו עגבניות שרי, חתיכות עסיסיות של אבוקדו, חסה טרייה-טרייה, פלפלי גמבה בשלל צבעים, בצל ירוק, לא זוכרת עוד ירקות, ואולי זה הכל, וכמובן שרימפסים שמנמנים ומתקתקים מצוינים. באמת נהניתי מהסלט כמו שמזמן לא נהניתי מסלטים.

יום ראשון, 5 בפברואר 2017

עוגת שמרים בניחוח תפוז עם שוקולד ושקדים





האוויר קפוא, השמים אפורים, הגשם כמעט ולא מפסיק לרדת מאז חודש דצמבר. אני גרה בישראל 20 שנה ולמיטב זכרוני זה החורף הנוראי ביותר בכל התקופה הזאת. יש מי שלא מסכים איתי (אבא שלי למשל) וטוענים כי היו חורפים קרים יותר אפילו עם שלג באזורנו. אני לא מתווכחת עם זה שהיו חורפים עם שלג באזור המרכז ולא רק בחרמון ובירושלים, אבל אני מסתכלת על המכלול של כמה חודשים ביחד. נובמבר היה כולו רוחות עזים ומלא בשרפות איומות, ומאז דצמבר הגשם כמעט ולא מפסיק. איך אני יודעת שזה חורף הכי קר מאז שאני זוכרת את עצמי בארץ? בכל חורף אני לוקחת את הילדים שלי לים לפחות 6-7 פעמים מתחילת החורף ועד בוא האביב. בחורפים קודמים היו ימים כל כך חמים שילדי פשטו את בגדיהם העליונים ושיחקו בהנאה בחול החם של חוף הים וגם לא פחדו להתפשפש במים. ואילו השנה מאז נובמבר ועד עצם היום הזה לא ראינו את הים ולו פעם אחת! (אבא שלי דווקא כן החליט לנסוע לים לנשום קצת אוויר ספוג במלח ורעננות, אך הרוח תלשה לו את משקפי הראיה שלו שעלו כמה אלפי שקלים נדיבים וניפצה אותם לרסיסים על הסלעים עוד בטרם הספיק לסגור את דלת מכוניתו...). גם חופש חנוכה עבר לילדי בהסגר ביתי כי מרוב הקור והגשמים לא היה להם אפילו חשק לשחק בגינה שלנו.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...