יום שישי, 27 בדצמבר 2013

10 דברים שלא ידעתם עליי



קיבלתי משימה מפיית העוגיות, הלא היא מלכת בלוגי הקונדיטורייה הישראלים, לכתוב על עצמי 10 דברים שלא ידעתם עליי. והאמת, עוד מימי "תפוז" אני לא ממש מתחברת למשימות השרביט שמועברות מבלוגר לבלוגר, אבל במשימה הזו היה משהו שלאחר מחשבה ארוכה גרם לי לרצות להשתתף. להיות אדם מסתורי – זה גם נחמד, אבל לזמן קצר, כל עוד הסקרנות בעיניי הקהל בוערת. ואילו להישאר מסתורי לאחר חמש וחצי שנים ביחד, זה כבר גובל בהתנשאות, לדעתי. ולכן זה דווקא רעיון טוב לחשוף קצת ולהתקרב יותר לקהל הקורא שלי. הרבה פעמים כשאנו קוראים/שומעים דברים אישיים על אנשים אותם התרגלנו להכיר רק מרחוק, גורמים לנו להזדהות איתם ולהבין שכולנו בני תמותה פשוטים ושווים, ולכולנו יש מוזרויות משלו, פחדים משלו, נקודות טורפה משלו.  

בהתחלה לא ידעתי מאיפה אביא 10 דברים מיוחדים על עצמי. זה היה נראה לי המון. מה כבר יכול להיות כל כך מעניין על עצמי ששווה שיתוף ובו זמנית גם לא נורא אישי שלא מצריך שיתוף פומבי? התחלתי לכתוב. כתבתי סעיף ראשון. נתקעתי. ופתאום בא עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו עד שהגעתי ל-30 סעיפים. וואו, איזו הסחפות הסטרית! אבל החלטתי לא למחוק ולהשיאר את זה כך. ה-30 הדברים האלה (שלא בהכרח נורא מעניינים או חשובים) הם חלקיק ממני, כזאת אני לטוב ולרע, אז נעים להכיר – אני:

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

חבורוסט / פזואלוס


המתכון המטוגן האחרון לשנת חנוכה הנוכחית. זהו, שבענו עד השנה הבאה. אם כי פזואלוס אני יכולה לאכול תמיד, בלי קשר לחנוכה ולחגים בכלל. למה אני כל כך אוהבת אותם? נו, קודם כל כי זה באמת טעים ברמות על וממכר בצורה קשה, ושנית כי זה מחזיר אותי לילדות. מעניין שלרוסים ולמרוקאים יש מאכל כזה שהוא כמעט זהה אחד לשני. מה שונה? רק השם והצורה. אבל הטעם – אותו טעם. כשאני מדברת על המעדן הקריספי הרוסי, אני מתכוונת לחבורוסט. מי שהכינה בילדותי חבורוסט הכי הרבה זאת הייתה סבתא שלי זויה. היא הכינה אותו קצת אחרת, לא בצק קשה שמרדדים אלא בלילה שטובלים לתוכה מכשיר העשוי ממתכת ולאחר מכן מכניסים לשמן חם (זה יוצא כך). בצורה כזאת מתקבל חבורוסט דק דק דק ושברירי במיוחד. והכי טעים שרק אפשר לחשוב! גם לנו היה מכשיר כזה באוקראינה, אבל כמו עוד הרבה דברים טובים לא לקחנו אותו איתנו כי חשבנו שלא יהיה צורך. כמה שאנו מתחרטים על כך היום. ויש חבורוסת המוכר יותר והוא זה שכל כך דומה לפזואלוס המרוקאים. למעשה יש שלל מתכוני חבורוסט, יותר קריספיים ויש כאלה קצת יותר רכים בתוספת שמנת או חלב במתכון. אני אישית מעדיפה את אלה הדקיקים והקריספיים.

יום שני, 2 בדצמבר 2013

וורגוני - סופגניות רויון




אני לא זוכרת האם סיפרתי כבר, אני לגמרי לא אוהבת את הסופגנייה הישראלית כמו גם דונאטס. זה מעין אי-אהבה ממבט ראשון. פעם ראשונה טעמתי סופגניה בבית ספר בשנה הראשונה שלי בארץ. לא התחברתי לגודל הענק של סופגניות, ולמרקמן העבה והדחוס, ולדמוי ריבה האדומה הזו במרכז הסופגנייה, וגם לטעם השמן בו ספוגה הסופגנייה. היום במאפיות טובות אפשר קלנות סופגניות עם מילויים מגוונים ומעניינים ולא רק עם הספק ריבה הזה וגם שמתי לב שהמרקם השתפר. יש אפשרות גם להכין בבית סופגניות איכותיות הרבה יותר מאשר ההיא מהבית ספר, ובכמה שנים אחרונות אופנתי הטרנד של הסופגניות האפויות. אבל אף פעם אין הזדמנות שנייה להשאיר רושם ראשון... ואני נשארת נאמנה לסופגניות הקלילות יותר במרקמן שאני מכירה מהילדות שלי. אותו סיפור גם עם דונאטס. כשהייתי בהריון עם שלו ראיתי בסופר דונאטס וזה עשה לי חשק מטורף (חשק עז של הריון חחח) וקניתי שני דונאטסים. ואבוי, זה היה זוועה! עשיתי שני ביסים וסגרתי בשקית בתקווה שבבית מישהו ירצה. אבל לא נמצאו מתנדבים לדבר הזה וגורלם של הדונאטסים האלה היה מאוד מר...

יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

לביבות תפוחי עץ של פנינה



חג שמח! איזה חג טעים ושמן... ומרגיז. לא מספיק שעוד לא חזרתי למשקל שלי שהיה לפני ההריון (ואני כבר ארבעה חודשים אחרי לידה) אז יחד עם החג מחוג המשקל שלי פשוט רוצה לתת לי סטירה בכל פעם שאני עולה עליו. ואנחנו רק באמצע החג... נכון שדי אופנתי היום להתחכם ולעשות סופגניות ולביבות אפויות, או פשטידות במקום לביבות, או בכלל לשכוח מהסופגניות ולהכין עוגות בריאות, אבל שמן זו משמעות החג ואוכל מטוגן בשמן זו מסורת. והאמת, אכן רק פעם בשנה אני מכינה את כל המטוגנים האלה. אז יאללה, אפשר להתפרע שיספיק עד שנה הבאה ;-) מה שכן, דווקא הגוזל שלי בכלל בכלל לא אוהב אוכל מטוגן ונראה לי שדי סובל בחג האור והשמן חחח 

יום שלישי, 26 בנובמבר 2013

מרק עדשים, ירקות וחזה אווז מעושן



מה קורה עם השפעת (וירוס?) הזאת השנה? בחים שלי עוד לא פגשתי כל כך הרבה קרובים ומכרים חולים בין רגע ובצורה מאוד קשה. כולל אותי ואת שלו. שלו פעמיים תוך חודש וחצי היה עם דלקת ריאות(!) ופעם עם דלקת אוזניים במקביל לריאות, ודלקת גרון שבוע לאחר מכן. מטורף, לא? לדברי הרופאה זהו וירוס קשה (שכחתי מה שמו) אשר גורם לדלקות בגוף (דלקות עיניים, ריאות, אוזניים, גרון). רבים אומרים שזה בגלל הכניסה הראשונה של שלו לגן, אבל אני לא חושבת כך. גם אני לפני שבוע קיבלתי התקף משוגע של שפעת ואף לראשונה בחיי לקחתי כדור והזעקתי את אימא שלי אלינו הביתה באמצע הלילה. אני לא מאמינה שזה קורה! שלו ואני בריאים וחזקים בד"כ ולמעט הצטננויות קלות בעונות מעבר לא סובלים ממחלות רציניות ולא מבקרים רופאים. אבל הפעם... וזה לא רק אנחנו. הרבה אנשים לפתע נחלשים ומושבטים עקב השפעת המטורפת הזאת שתפסה אותנו השנה.

יום שבת, 9 בנובמבר 2013

קדירת תפוחי אדמה ועוף




כל פעם בנקודה הזאת אני תוהה האם כדאי בכלל לכתוב פוסט? האם זה בכלל מתכון? יש מאכלים בסיסיים כאלה שנראה כי כולם יודעים להכין אותם ואין צורך במילם מיותרות. ואז לוקח לי המון זמן עד שאני מחליטה "לכתוב או לא לכתוב?". הפעם החלטתי לכתוב. אבל אני רוצה לשאול:

האם לדעתכם יש צורך במתן מתכונים גם פשוטים וגם קלים וגם בסיסיים? זה יכול להיות מעניין לקהל? או שמא כולם היום כבר חצי שפים (בהשפעת כל החומרים הקולינאריים הנגישים) ויודעים לבד מה ואיך וכמה?

מפאת סקרנות האם יש ברשת מתכונים הכי הכי פשוטים, מוכרים ובסיסיים הקלדתי את המילה Omelette ונכנסתי ל-Images והופתעתי מאוד לגלות כמה מתכוני חביתה (ועוד מצולמים!) יש. אז כנראה שיש ביקוש גם לדברים הלא פנסיים ומפונפנים...
....................................................................................................................................

יום ראשון, 29 בספטמבר 2013

בלינצ'ס כוסמת


הבטחתי וקיימתי - לאחר הפסקה של חודשיים אני כאן עם מתכון חדש מתוק, טעים ובריא :-)

איזה מטבח רוסי יכול לשרוד בלי בלינצ'ס? אצלי בבית זאת ארוחת בוקר מאוד אהובה, וכשהיד כבר מספיק מיומנת זה אפילו לא לוקח יותר מדי זמן. בילדות שלי רק בימי חופש היה מקום לארוחות בוקר של בלינצ'סים, אולדושקי וסירניקי וזה היה מקסים כי עד היום המאכלים האלה מריחים לי עם ימי החופש והאושר של ילדות. אבל כעת כשאני בעצמי אימא אני לא שומרת את המאכלים האלה רק לימי שבת ואוהבת לפנק את המשפחה שלי גם בימי חול. היות ואני באמת מכינה בלינצ'סים ופנקייקים למניהם לעיתים קרובות, אני מעדיפה שהם יהיו קצת יותר בריאים מהרגיל. לכן לפנקייקים וסירניקי אני אוהבת להוסיף שיבולת שועל, ולבלינצ'ס קמח כוסמת או קמח כוסמין. את הקמח כוסמין אני כמובן קונה מוכן, ואילו את הכוסמת אני טוחנת במטחנת תבלינים ומקבלת קמח (ניתן גם לקנות קמח כוסמת מוכן בחנויות טבע).

יום שבת, 28 בספטמבר 2013

שלום, אני חוזרת!




שלום לכל מי שעדיין כאן ולכל מי שרוצה להצטרף!

וואו, זה מרגיש לי כאילו נצח לא כתבתי, נצח לא בישלתי משהו מושקע, ובכלל ההרגשה היא שכל החיים שוב משתנים ואני נכנסת למציאות אחרת.

אז מי שעוד לא מעודכן, אני גאה לספר כי ב-17.07.2013 בשעה 16:12 לאחר 40 שבועות ו-5 ימים קסומים של הריון שני נולדה לנו תינוקת מדהימה שכל כך חיכינו לה, ילדה אהובה שלנו, אחות קטנה לשלוי והפכתי לאימא לשניים. זה כיף מטורף, ללא ספק, לגדל ילדים, זאת הרגשה עילאית להיות אימא, זה מדהים להרגיש שהילדים שלי הם חלק בלתי נפרד ממני וזה משהו הכי שלי בעולם.

יום שבת, 13 ביולי 2013

עוגת נקטרינות ויוגרט



הנה אני מצליחה לכתוב עוד מתכון רגע לפני הלידה. למרות שבכל יום זה נראה לי כאילו עכשיו זה קורה... הנה אני מרגישה שזה כבר כאן... אי, כואב פה, מושך שם, לוחץ ומתיש... אך בפועל זה לא קורה... התינוקת שלי מרגישה נוח במקום הבטוח שלה ולא נראה לי כי ממהרת לצאת (כנראה היא גם לא יודעת שאתמול היה יום הלידה המשוער שלה). אז ברשותה של התינוקת שלי שכל רגע עשויה להיוולד קבלו עוד מתכון מתוק וטעים.

את עוגת הנקטרינות הזאת הכנתי באותו סוף שבוע בביקור החברה אצלי. עוגת הפרג נאכלה הרבה יותר מהר מהמצופה, ולכן בבוקר שבת התנור שלי הפיץ ריח מאפה טרי ומתוק חדש. בשביל לקבל עוגה ארומטית ונפלאה, כזאת שתמשוך תשומת לב הן ויזואלית הן בטעמה המעודן לא תמיד צריך להמציא גלגל מחדש. עוגה קלאסית ואלגנטית עם פירות העונה הטריים ביותר תשביע את רצונו של כל סועד.

יום שישי, 5 ביולי 2013

סירניקי (פנקייק גבינה) עם שיבולת שועל



כבר יותר משבוע אני מנסה לכתוב את הפוסט הזה ולא מצליחה. אני כבר בסוף תשיעי והפעם בגלל החום של יוני-יולי אני חשה כל כך חסרת אונים ומושבטת שאין לי אפילו כוח לכתוב פוסט. בהריון ראשון זה היה אחרת, הרגשתי שדה ממש עד הרגע האחרון, אך הפעם זה שונה. בקצב כזה אני לא בטוחה שאצליח לכתוב עוד פוסטים עד שאלד, אז כנראה שבפעם הבאה נתראה כאשר כבר אהיה אימא לשניים :-)

יום שבת, 22 ביוני 2013

עוגת פרג ומקופלת



בסוף שבוע הקודם אירחתי חברה. וכמו תמיד חשבתי על תפריט טעים ליומיים, אך חשיבות יתרה אני מקדישה לדברי מאפה אותם היא אוהבת. מארח טוב תמיד צריך לדאוג לסיפוק רצונו של האורח ולהתחשב בעדיפויות הקולינאריות שלו. לארוחת ערב של שישי ובוקר שבת אפיתי חלה משגעת (מתכון חדש שיבוא בקרוב) ולקינוח של סופ"ש בחרתי בעוגה שנראתה לי פשוט חלומית, מתוך הספר של אורן בקר "כך אופים את זה" (הרכישה החדשה שלי). כשדפדפתי בספר הזה לראשונה לכדה את תשומת ליבי עוגת פרג. גם משום שאני נורא אוהבת מאפים עם פרג, וגם משום שבתמונה היא נראית לחה ונעימה מאוד, ומקריאת המתכון היה ניתן להבין שהיא אכן כזאת. מיוחדת.

יום ראשון, 16 ביוני 2013

פסטה עם ברוקולי ופטריות



אולי אגש ישר למתכון? בלי הקדמה? מה אני יכולה כבר לומר על פסטה עם ברוקולי ופטריות, עם מעט מאוד מרכיבים והכנה מהירה ביותר? אני רק יכולה עוד להוסיף שלמרות שהכנתי את הפסטה הזאת לפני כשנה (ואני אפילו לא יודעת למה לא פרסמתי אותה עד כה, כי באמת אין אפילו הרבה מה לכתוב), היא מאוד מאוד רלוונטית בשבילי ברגעים אלה. חודש תשיעי של הריון, כבדות, עצלנות, עייפות, ארגונים אחרונים לקראת הלידה, יוני, חום אימים ולחות - כל זה גורם לי לבשל בעיקר מאכלים מהירים וקלים שלא דורשים קילוף, קיצוץ, גירוד, טיגון או בישול ממושך ושטיפת כלים מרובים.

יום חמישי, 6 ביוני 2013

פאי משמשים



מצד אחד זה ישמע מאוד טריוויאלי אם אומר שעוגות פרי הכי מתאימות לעונת הקייץ, אבל זה באמת כך. הן משום שבחורף אין מגוון ססגוני כזה של פירות, הן משום שעוגות כאלה עם בצק פריך די מהירות ולא דורשות יותר מדי הסתבכויות. בצק פריך זהו בצק קלאסי שיכול להכיל בתוכו כל מלית של כל פרי, ולא רק פרי, זהו פשוט בצק אולטימטיבי שתמיד יזכה להצלחה במה שלא תמלאו אותו. עד סוף הקייץ אפשר לנצל את כל פירות העונה לטרטים פירותיים, צבעוניים ומהירים. ומשמשים הינם אחד מפירות העונה האהובים עלי. חבל רק שעונתם מאוד קצרה ואני לא מספיקה ליהנות מהם על כל צורותיהם (אני מתה על ריבת משמשים אך לא תמיד מספיקה להכין אותה).

יום שבת, 1 ביוני 2013

אמנות קולינרית מהי? פרק 1 – שותפות



מהי אומנות קולינרית? בפוסט הזה ובהבאים אחריו בנושא אני רוצה לדבר על אמנות קולינרית במלוא הדרתה ותפארתה. כאשר החלטתי לפתוח את הבלוג שלי הרבה זמן תהיתי איזה שם אני אתן לו. מבחינתי זה היה חייב להיות שם עם משמעות עצומה, משמעות שבכמה מילים יהיה מובן איזו חשיבות מהווה עבורי בישול ואכילה. על מנת להגדיר את משמעות השם שננתי כתבתי אז פוסט פתיחה, אך תמיד ידעתי שחסרות לי עוד המון מילים כדי לתאר מה זה באמת אמנות קולינרית. ועד עצם היום הזה מדי כמה פעמים בחודש אני פותחת את פוסט הפתיחה שלי, קוראת אותו שוב ושוב וחשה תסכול כיוון שהפוסט נראה לי תפל לעומת מה שאני באמת מרגישה. אך אף פעם לא ידעתי באילו מילים מדויקות עלי לבחור כדי לעשות סדר במחשבות.

יום שלישי, 14 במאי 2013

עוגת גבינה קרה עם ליצ'י וקישוט שוקולד לבן אגוזים וחמוציות






הפוסט הזה היה מיועד לצאת עוד שלשום. אבל לרוע המזל פעם שנייה בתוך שבוע האחרון מפיל אותי (ואת הגוזל שלי) איזה ווירוס חסר רחמים שפשוט מרתק אותי ואני הופכת לסמרטוט. פעמיים בתוך שבוע מחוברת לאינפוזיה ולא מצליחה בכלל לתפקד. אני הכי מקווה שתיכף זה נגמר וסוף סוף ארגיש בן אדם... אז הפוסט הזה יוצא קצת באיחור, אני תקווה כי עדיין תספיקו לקנות את מרכיבי העוגה במידה ותרצו לנסות אותה בערב החג.

יום חמישי, 9 במאי 2013

עוגת גבינה אפויה (של אימא)





עוגת גבינה טעימה ביותר ומאוד קלה להכנה. עוגת גבינה של אימא שלי, היא מכינה אותה כבר המון שנים ואם בא לי שאימא תכין לי "הפתעה" טעימה ומפנקת, אני תמיד אבקש את העוגה הזו. מה גם שהיא מאוד מהירה להכנה ומאוד לא מסובכת. היא טעימה גם חמה וגם קרה. אני אישית מעדיפה אותה חמה, גם משום שלגמרי אין לי סבלנות לחכות עד שהיא תתקרר (ואני מתכוונת לכך שאני אוכלת אותה לוהטת הישר מהתנור), וגם משום ברגע שהיא חמה-חמה מילוי הגבינה מאוד רך ונמס, לח ומתוק. כאשר היא מתקררת המילוי מתקשה ומאבד קצת מהמתיקות שלו. אימא שלי מחזיקה את העוגה הזאת במקרר והם אוכלים אותה קרה, ואילו אני חייבת לתת חימום ע"מ להמיס את מילוי הגבינה ולרכך את הבצק. כאשר הבצק חם הוא רך כמו עננים, ואילו במקרר מתגבש.

יום רביעי, 1 במאי 2013

עוגת יום הולדת של שלו






הקינוח האחרון מסדרת הקינוחים שהוגשו ביום הולדת של הגוזל שלי. הפעם אין לי שם לעוגה הזאת וגם לא איזה תיאור בשלוש מילים. את העוגה האחרונה הזאת אפיתי ליום הולדת אליו הוזמנה המשפחה שלי. הפעם ידעתי בוודאות שאני לא אסתפק בעוגת שוקולד וזאת צריכה להיות עוגה מושקעת. אני לא יודעת כמה משמעות יש עבור כל אחד לעוגת יום הולדת, אבל בשבילי זה ה-דבר החשוב על שולחן האירוח.

יום שבת, 20 באפריל 2013

סוכריות שוקולד קפואות (ובונוס – גנאש שוקולד)



אני ממשיכה להגיש מתוקים שהיו ביום הולדת של שלווש. נשארו לנו הסוכריות האלה, גנאש שוקולד שגם כן יהיה בפוסט הזה ועוד עוגת יום הולדת בשכבות אשר הוכנה ליום הולדת עבור המשפחה שלי.

יום שבת, 13 באפריל 2013

קייקפופס (כדורי עוגה)





בסוף שבוע הקודם חגגתי יום הולדת שלוש לגוזל שלי. תאמינו או לא, אבל להתכונן לחגיגה הזאת התחלתי שבועיים מראש. ביום שישי הוזמנו הילדים לחגיגה ודווקא החג הזה היה לי הכי חשוב. קשה לי לשפוט אובייקטיבית איך יצא, בעיניי מאוד יפה ומוצלח אע"פי שחלק ניכר מהמתוכנן לא יצא לפועל (בגלל העומס על הסבלנות של הילדים ועל הקיבות שלהם), אבל היה לי מאוד כיף לארח 10 גוזלים נפלאים ואת אימהותיהם, והיה לי הכי כיף שהבונבון שלי, כבר בן ה-3(!), נהנה מאוד והיה מאושר.

יום שלישי, 9 באפריל 2013

קציצות דג מאודות






ערב טוב!

קצת זנחתי את הבלוג בחודש האחרון, אבל זה רק בגלל חוסר מזן לעדכן. היה לנו החודש חג הפסח שאירחתי אצלי בבית, אמנם במעגל מאוד מצומצם הפעם, אך עדיין זה בישולים, ניקיונות, אירוח... אחר כך הייתה לנו הזכרה של סבתא שלי, ויום הולדת של הגוזל – עשיתי לו חגיגה יום אחרי יום, תחילה עבור הילדים ואח"כ עבור המשפחה, וזה היה מלחיץ ומעייף בטירוף. ובנוסף להכל יש גם סידורים יום יומיים. ועכשיו אני פנוייה :-) עד הלידה נותרו רק כשלושה חודשים וצריך לנצל את הזמן בין היתר לעדכונים בבלוג כי אח"כ בטח לא יהיה לי כל כך פנאי וחשק לשבת מול המסך.

קציצות דג מאודות הכנתי לנו לראשונה לפני כשנה. שלו היה כמעט בן שנתיים ועדיין השתדלתי להימנע מהרבה אוכל מטוגן וכבד. חוץ מזה שזה מכביד על מערכת העיכול, הגוזל שלי לא אוהב לאכול מאכלים עם מרקמים קשים. ואני הכי מבינה אותו. אנחנו בתור מבוגרים כבר התרגלנו לכל מיני סוגי אוכל ומרקמים ומסתדרים איתם גם אם בפועל גם לנו מרקם מסוים לא נעים כ"כ. אם זה טעים לנו אז אנו מנסים להתיידד גם עם המרקם. ואילו אצל פעוטות זה אחרת. מה שלא נעים לו בחיך מיד מוצא דרך החוצה. לכן קציצות מאודות זאת אלטרנטיבה נפלאה גם לקטנים, ואלטרנטיבה בריאה גם לגדולים. ואם חוששים מהטעם העדין מדי לעומת קציצות מטוגנות, הרי שאפשר להתאים גם רוטב שיהפוך את הקציצות המאודות לטעימות במיוחד.

יום שבת, 16 במרץ 2013

סופלה תפוחי אדמה ועוף




את ההשראה לסופלה הזה קיבלתי מספר מתכונים עתיק (לא של שנות ה-80 של המאה הקודמת חחח, אלא של המאה ה-XV בלונדון). אני הרבה פעמים תוהה באיזו תקופה האוכל היה משובח, טעים והגיוני יותר – בתקופות ההן או בימינו? בגדול הרבה פעמים נראה לי שדווקא אז. היום יש שפע בלתי נגמר של מאכלים וחומרי גלם, אך לעיתים נראה כאילו בתוך כל אלה נאבד הטעם והכוונה. כיום כל אחד, החל מבשלנים ביתיים וכלה בשפים מפורסמים, מנסים לשלב הכל עם הכל והרבה פעמים בלי הגיון ובלי טעם. במקרים מסוימים זה קורה מפאת חוסר ידע מה לעשות עם כל השפע הזה, ובמקרים אחרים זה קורה משום שהטבח מנסה להתחכם ולהמציא משהו שאף אחד טרם המציא. אז במקרה השני רק לעיתים רחוקות מאוד הטבח אכן מצליח להפתיע ולשכנע.

יום ראשון, 10 במרץ 2013

עוגת גזר



עוגת גזר זאת עוגה שלפני כמה שנים חשבתי שלעולם לא אטעם ובטח שלא אכין בעצמי. שלא תחשבו לא נכון, אני מתה על גזר כמעט על כל צורותיו – לקרסם גזר טרי, לאכול סלט גזר או גזר מגורר בפומפייה דקה עם סוכר (כמו שאכלתי בילדות), אני מאוד אוהבת גזר שמתבשל במרק אבל אף פעם לא מצאתי מכנה משותף בין עוגה לגזר. ואז לפני כמה שנים מישהי הביאה עוגת גזר לאחד הפיקניקים שלנו. זה היה הקינוח היחידי בפיקניק ובלית ברירה נאלצתי לקחת פרוסה. אחרי הביס הראשון כבר הבנתי מה הפסדתי שלא אכלתי עוגות גזר עד כה. זה היה כל כך טעים, כל כך טעים... לא משתווה לשום עוגה בחושה אחרת. העוגה הייתה לחה במיוחד, מתוקה ומתובלת ועם הרבה אגוזים בתוכה. וכאן התחיל הרומן ממבט ראשון.

יום שלישי, 5 במרץ 2013

עמוד חדש בפייסבוק – צילום וגרפיקה




שלום לכם חברים!

כמו שהבטחתי זה מכבר, עמוד חדש בפייסבוק יצא לדרך. זה לא קשור לאוכל, אם כי יעלו מדי פעם גם צילומי האוכל כתחום נוסף בצילום. העמוד הזה מוקדש למקצוע שלי – גרפיקה וצילום. אני מזמינה אתכם לעיין, להתרשם, להצטרף לעמוד בלחיצה על הכפתור "אהבתי" אשר נמצא בצד השמאלי העליון ולהמליץ לחברים שלכם, וכמובן לפנות אלי במייל להזמנות. העמוד רק התחיל להתעדכן ועוד הרבה תמונות מעניינות צפויות לעלות לעמוד בזמן הקרוב. הצטרפו ועקבו אחרי הפעילות המגוונת שלי.

נושאי הצילום בהם אני עוסקת הינם צילומי הריון בטבע, צילומי משפחות בטבע, צילומי ילדים ותינוקות, צילומי מסיבות וימי הולדת של ילדים, צילומי יחיד (למי שרוצה מזכרת מקצועית, מקורית ויפה).

נושאי הגרפיקה הינם – עיצוב, עריכה וריטוש תמונות, סלייד שואו, עיצוב הזמנות, כרטיסי ביקור, פליירים.

ברוכים הבאים לעמוד Natali Art Photography

אז נתראה בעמוד :-)

שלכם - נטלי

יום חמישי, 28 בפברואר 2013

פסטה עם טונה ותבלינים


מתכון ישן ותמונות עתיקות (נא לא לשפוט בחומרה), זהו מתכון מהבלוג הקודם שלי וכעת הגיע זמנו לעבור למקום חדש. 

מנה מהירה וריחנית מוכנה תוך דקות. בתוספת סלט ירקות טריים מהווה ארוחה נהדרת. כל המוצרים במנה זו תמיד זמינים ונגישים, לכן היא מהווה פתרון מעולה לארוחת צהרים כאשר אין הרבה זמן לבישולים מושקעים והיא כמובן הרבה יותר עדיפה על כריך יבש או בורקס. על בסיס המתכון הפשוט הזה ניתן לגוון ולשדרג פסטות עם ירקות, דגים או פרות ים.

יום שלישי, 19 בפברואר 2013

רוגלך עם ריבת תותים



 
ביום שיש הלפני אחרון התעוררתי מחלום מתוק וטעים במיוחד. חלמתי שאני ואחותי מכינות רוגלך. אבל לא רוגלכים רכים כמו קרואסון, וגם לא מבצק עלים או פריך, אלא רוגלך זהובים וקרנצים. חבל שלא חלמתי על מרכיבי המאפים הקטנים האלה כי זה יכל לזרז לי את העבודה כפליים... כשפתחתי בבוקר את עיניי (בעצם לא אני אלא הגוזל שלי פתח לי אותן בכוח, במלוא מובן המילה, עם דרישה מיידית "אימא! תתעוררי!") גיליתי שזה היה רק חלום. וזה היה חלום מסוג החלומות המציאותיים האלה שכשמתעוררים לא מבינים בכלל למה פתאום הכל נראה שונה מלפני רגע (ואיפה הרוגלך שלי??). מהר מאוד הבנתי שלארוחת בוקר שלי לא יהיו רוגלכים, אבל התחלתי להריץ בראשי תסריטים איך אני משיגה אותם במהלך היום.

יום שבת, 2 בפברואר 2013

לחם סטרטר עם גרעיני חמניות וסובין




אוקיי, הבנתי, יש לי אובססיה ללחמים ביתיים. או אולי אובססיה נגד לחמים קנויים? כך או כך, לחם קנוי אני לא אוהבת יותר ויותר. אפשהו אני אפילו חשה בושה לומר "לא אוהבת לחם" כי משחר ילדותי לימדו אותי שלחם הוא "ראש של כל", שלחם זה דבר קדוש. אבל קשה לי אפילו להשוות את הלחם של פעם ללחם של היום. דווקא היום בעידן של שפע נראה כאילו תעשיות הלחם מנסות לחסוך בקמח. על גבי האריזות ב"מרכיבים" כבר לא רשום "קמח, שמרים, מים, סוכר, מלח", אלא יש רשימה ארוכה של תוספות אשר לטעמי לאו דווקא מועילות לטעם ומרקם הלחם.

יום שבת, 19 בינואר 2013

שאלה – אני רוצה לדעת, האם אתם...



נושא של איזה פוסט שקראתי לאחרונה די הרתיע אותי. ליתר דיוק לא נושא, אלא התשובות ודעתה של בעלת הפוסט (לא בבלוגיה הישראלית). ואמנם אני כבר הייתי בשיא כתיבת פוסט חדש של לחם עם גרעיני חמניות וסובין, אך החלטתי לעשות הפסקונת לשם השאלה שלהלן.

האם זה אתי לא לספר לאנשים מה אתם מגישים להם לאכול? זאת השאלה. בעלת הפוסט כמו חלק ניכר מהמגיבות סבורות שלהאכיל בן אדם בסתר באוכל שהוא לא אוהב, זה לגמרי בסדר. אלא אם זאת שאלה של בריאות או דת, רק אז זה מוצדק לא לאכול משהו מסוים. ואם בן אדם לא אוהב משהו משום שזה לא טעים לו/לא נעים לו/לא נראה לו – זה לא מוצדק ויותר מזה, זה אפילו גובל בבורות ובחוסר הגיון, ולכן אפשר לדחוף לו  לאכול מאכלים שהוא לא אוהב בערמה. ועוד יותר הפתיעה אותי תגובתה של מישהי אשר כתבה שמזמינה הביתה רק אנשים שאוכלים הכל מהכל, ואם בכל זאת יש מי שלא אוכל משהו – שיישאר רעב.

יום ראשון, 13 בינואר 2013

סלט כרוב




אני אאזור חוצפה אומץ ואומר בריש גלי שסלט כרוב שלי ה-כ-י טעים מבין כל סלטי הכרוב שאי פעם אכלתי. ולא, לא בגלל שהוא שלי ו"מה ששלי תמיד הכי טוב". לא (אני בד"כ הרבה יותר צנועה). אני מסתמכת הפעם על ביקורת הסועדים ובין היתר על הטעם שלי. אני מכינה הרבה מאכלים שונים ומגוונים ועל כל מאכל לכל אחד יש את הדעה משלו, תמיד מישהו אוהב יותר משהו אחד מרפרטואר המאכלים שלי ומישהו מעדיף יותר משהו אחר. לא תמיד יש דעה אחת לגבי כל מאכל. אבל כאן הכרעת הדין הינה פה אחד. כל מי שאכל אי פעם את הסלט כרוב שלי, אומר שהוא טעים בצורה מיוחדת. ותמיד שואלים אותי מה המתכון, מה אני שמה שהופך כרוב פשוט לכל כך טעים. ותמיד השאלות האלה גורמות לי לחייך כי אין שם שום דבר מיוחד. כל המרכיבים רגילים לחלוטין. אבל אולי כל העניין הוא התיבול אפילו אם הוא מורכב רק משמן, לימון ומלח.

יום שבת, 5 בינואר 2013

פחזניות ושנה חדשה מאושרת ומוצלחת!




מדי שנה ב-31.12 אני כותבת פוסט עם ברכות לשנה החדשה. הפעם פקששתי. חגגנו את כניסתה של שנת 2013 בבית הוריי והייתי אצלם החל מה-30.12 ועד 01.01. הימים האלה היו עמוסים בהכנות לחג (בישולים, סידורים, קניית מתנות וקישוט של העץ) ובעוד כמה עניינים אישיים, לכן פספסתי את ההזדמנות לעדכן את הבלוג בדיוק בתאריך הנכון. אבל השנה רק התחילה ועדיין לא מאוחר לאחל לכולם שתהיה זו שנה נהדרת עבורכם, שנה של חידושים והפתעות, שנת אושר ושמחה, שנת אהבה והצלחה. אני מאחלת לכולם להתחיל את השנה החדשה ברגל ימין ולהגשים את כל משאלות לבכם.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...