יום שישי, 27 בדצמבר 2013

10 דברים שלא ידעתם עליי



קיבלתי משימה מפיית העוגיות, הלא היא מלכת בלוגי הקונדיטורייה הישראלים, לכתוב על עצמי 10 דברים שלא ידעתם עליי. והאמת, עוד מימי "תפוז" אני לא ממש מתחברת למשימות השרביט שמועברות מבלוגר לבלוגר, אבל במשימה הזו היה משהו שלאחר מחשבה ארוכה גרם לי לרצות להשתתף. להיות אדם מסתורי – זה גם נחמד, אבל לזמן קצר, כל עוד הסקרנות בעיניי הקהל בוערת. ואילו להישאר מסתורי לאחר חמש וחצי שנים ביחד, זה כבר גובל בהתנשאות, לדעתי. ולכן זה דווקא רעיון טוב לחשוף קצת ולהתקרב יותר לקהל הקורא שלי. הרבה פעמים כשאנו קוראים/שומעים דברים אישיים על אנשים אותם התרגלנו להכיר רק מרחוק, גורמים לנו להזדהות איתם ולהבין שכולנו בני תמותה פשוטים ושווים, ולכולנו יש מוזרויות משלו, פחדים משלו, נקודות טורפה משלו.  

בהתחלה לא ידעתי מאיפה אביא 10 דברים מיוחדים על עצמי. זה היה נראה לי המון. מה כבר יכול להיות כל כך מעניין על עצמי ששווה שיתוף ובו זמנית גם לא נורא אישי שלא מצריך שיתוף פומבי? התחלתי לכתוב. כתבתי סעיף ראשון. נתקעתי. ופתאום בא עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו עד שהגעתי ל-30 סעיפים. וואו, איזו הסחפות הסטרית! אבל החלטתי לא למחוק ולהשיאר את זה כך. ה-30 הדברים האלה (שלא בהכרח נורא מעניינים או חשובים) הם חלקיק ממני, כזאת אני לטוב ולרע, אז נעים להכיר – אני:

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

חבורוסט / פזואלוס


המתכון המטוגן האחרון לשנת חנוכה הנוכחית. זהו, שבענו עד השנה הבאה. אם כי פזואלוס אני יכולה לאכול תמיד, בלי קשר לחנוכה ולחגים בכלל. למה אני כל כך אוהבת אותם? נו, קודם כל כי זה באמת טעים ברמות על וממכר בצורה קשה, ושנית כי זה מחזיר אותי לילדות. מעניין שלרוסים ולמרוקאים יש מאכל כזה שהוא כמעט זהה אחד לשני. מה שונה? רק השם והצורה. אבל הטעם – אותו טעם. כשאני מדברת על המעדן הקריספי הרוסי, אני מתכוונת לחבורוסט. מי שהכינה בילדותי חבורוסט הכי הרבה זאת הייתה סבתא שלי זויה. היא הכינה אותו קצת אחרת, לא בצק קשה שמרדדים אלא בלילה שטובלים לתוכה מכשיר העשוי ממתכת ולאחר מכן מכניסים לשמן חם (זה יוצא כך). בצורה כזאת מתקבל חבורוסט דק דק דק ושברירי במיוחד. והכי טעים שרק אפשר לחשוב! גם לנו היה מכשיר כזה באוקראינה, אבל כמו עוד הרבה דברים טובים לא לקחנו אותו איתנו כי חשבנו שלא יהיה צורך. כמה שאנו מתחרטים על כך היום. ויש חבורוסת המוכר יותר והוא זה שכל כך דומה לפזואלוס המרוקאים. למעשה יש שלל מתכוני חבורוסט, יותר קריספיים ויש כאלה קצת יותר רכים בתוספת שמנת או חלב במתכון. אני אישית מעדיפה את אלה הדקיקים והקריספיים.

יום שני, 2 בדצמבר 2013

וורגוני - סופגניות רויון




אני לא זוכרת האם סיפרתי כבר, אני לגמרי לא אוהבת את הסופגנייה הישראלית כמו גם דונאטס. זה מעין אי-אהבה ממבט ראשון. פעם ראשונה טעמתי סופגניה בבית ספר בשנה הראשונה שלי בארץ. לא התחברתי לגודל הענק של סופגניות, ולמרקמן העבה והדחוס, ולדמוי ריבה האדומה הזו במרכז הסופגנייה, וגם לטעם השמן בו ספוגה הסופגנייה. היום במאפיות טובות אפשר קלנות סופגניות עם מילויים מגוונים ומעניינים ולא רק עם הספק ריבה הזה וגם שמתי לב שהמרקם השתפר. יש אפשרות גם להכין בבית סופגניות איכותיות הרבה יותר מאשר ההיא מהבית ספר, ובכמה שנים אחרונות אופנתי הטרנד של הסופגניות האפויות. אבל אף פעם אין הזדמנות שנייה להשאיר רושם ראשון... ואני נשארת נאמנה לסופגניות הקלילות יותר במרקמן שאני מכירה מהילדות שלי. אותו סיפור גם עם דונאטס. כשהייתי בהריון עם שלו ראיתי בסופר דונאטס וזה עשה לי חשק מטורף (חשק עז של הריון חחח) וקניתי שני דונאטסים. ואבוי, זה היה זוועה! עשיתי שני ביסים וסגרתי בשקית בתקווה שבבית מישהו ירצה. אבל לא נמצאו מתנדבים לדבר הזה וגורלם של הדונאטסים האלה היה מאוד מר...

יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

לביבות תפוחי עץ של פנינה



חג שמח! איזה חג טעים ושמן... ומרגיז. לא מספיק שעוד לא חזרתי למשקל שלי שהיה לפני ההריון (ואני כבר ארבעה חודשים אחרי לידה) אז יחד עם החג מחוג המשקל שלי פשוט רוצה לתת לי סטירה בכל פעם שאני עולה עליו. ואנחנו רק באמצע החג... נכון שדי אופנתי היום להתחכם ולעשות סופגניות ולביבות אפויות, או פשטידות במקום לביבות, או בכלל לשכוח מהסופגניות ולהכין עוגות בריאות, אבל שמן זו משמעות החג ואוכל מטוגן בשמן זו מסורת. והאמת, אכן רק פעם בשנה אני מכינה את כל המטוגנים האלה. אז יאללה, אפשר להתפרע שיספיק עד שנה הבאה ;-) מה שכן, דווקא הגוזל שלי בכלל בכלל לא אוהב אוכל מטוגן ונראה לי שדי סובל בחג האור והשמן חחח 
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...