יום ראשון, 29 בינואר 2017

עוף מוקפץ עם חמשת התבלינים




אני לגמרי מאוהבת באוכל אסיאתי, על כל סוגיו. אבל הכי פחות דיבר אלי התבלין הסיני " five spice" ולו משום שהוא מכיל הרבה טעמים אניסיים שאני מאוד מאוד לא אוהבת. מה לא אוהבת?! שונאת ממש! ציפורן, זרעי שומר וכוכב אניס... זה הרבה יותר ממה שאני מסוגלת לסבול חחחח ואז באחד הספרים שיש לי של אוכל טאיווני נתקלתי במתכון של  סטיק עוף מטוגן. שזה מעין שניצל ענק מתובל בחמשת התבלינים. ומן הסתם התבלין הזה היה חסר לי. השתמשתי במקומו ברוטב ווסטרשייר. אמנם זהו רוטב אנגלי ואילו חמשת התבלינים הינו רוטב סיני, אך גם  ווסטרשייר בעל טעם די מובהק (לטעמי) של ציפורן. בקיצור, זאת הייתה האלטרנטיבה היחידה להחלפה. אך עם זה שמצאתי פתרון בכ"ז חשתי חייבת להכין את המתכון שנית עם התבלין המקורי. וקניתי! ומאז זהו התבלין האהוב עלינו :-) במיוחד על ילדיי. שלו, הבן הבכור שלי, שהוא בסה"כ בן 6 כבר יודע לזהות את חמשת התבלינים במאכלים רק אחרי הפעם הראשונה שהוא טעם אותו. אז אם הילדים שלי מאוהבים לחלוטין בתבלין הזה, מה יכול להיות טוב יותר מזה?? המוקפץ הזה בדיוק עונה לטעמים של אניני טעם הקטנים שלי :-)

יום שלישי, 24 בינואר 2017

עוגת גבינה אפויה עם מוס תות בוואריה




יום הולדת לאבא שלי! מאז שאני זוכרת את עצמי, בימי הולדת של אבא תמיד היו עוגות מושקעות שאימא הכינה. אימא שלי בכלל לא אוהבת עוגות פשוטות (עוגות בחושות למשל) ותמיד הכינה עוגות שכבות מורכבות עם קרם. וליום הולדת של אבא לרוב הייתה לנו עוגת נפוליאון (אמתית! ולא קרמשניט ...).  ובשנים אחרונות, אם יש מזג אוויר יפה בתקופה זו, אנו חוגגים לאבא יום הולדת אצלי בבית, בחוץ, בגינה, כשאנו המבוגרים יכולים לפטפט מול השולחן, והילדים שלי ושל אחותי מתרוצצים בגינה. וזה אומר שאת העוגה מכינה או אחותי או אני. והפעם הכנו שתינו :-) גם אחותי הכינה עוגת מוס מפוארת: עוגת מוס שוקולד ומוס קפה.    

יום שני, 2 בינואר 2017

חלה מתוקה (הכי טעימה! אבל הכי הכי הכי!)





שנה חדשה מאושרת ומשגשגת לכל קוראי הבלוג היקרים שלי! שתהא לכם שנת 2017 שנה מוצלחת, מלאה בהפתעות נעימות, שיתגשמו כל חלומותיכם והדרך להגשמתם תהא מעניינת ומאתגרת, מאחלת לכם שנת בריאות, אהבה, כבוד וחופש! חופש מכל המכשולים הנפשיים והפיזיים...

החלה הזאת היא לגמרי החלה האהובה עלי ביותר. לא "אחת החלות האהובות", אלא ה-כ-י אהובה. הייתי אפילו אומרת שהיא חלה חגיגית. הארומה שלה לא יכולה להשתוות לשום לחם אחר שאפיתי אי פעם. המרקם הקליל והאוורירי שלה והקרום הדק ומתקתק יותר מזכירים עוגה עדינה מאשר לחם. את החלה הזאת אני לא אופה לעיתים תכופות משתי סיבות: דבר ראשון אני שומרת לה את המקום המיוחד שלה, ושנית, היא לוקחת קצת יותר זמן הכנה/התפחה מחלות אחרות שאני אופה כפעמיים בשבוע (חלה זה הלחם המועדף על ילדיי לבית ספר ולגן).
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...